"בדיגיטל צריך להיות לוחם גרילה"

אהוד עזריאל מאיר, יוצר דיגיטל, במאי, תסריטאי ושחקן במחלקת הדיגיטל של תאגיד השידור "כאן", וגם מלמד פה-ושם. מגיש את הפודקאסט "סליחה על עוד שאלה"מעביר סדנות טנטרה לכל המרבה במחיר 

 

היי, אהוד. 

"אחחחחייייייייייייייייייייי 

מה קורה" 

איך התחלת לעשות תוכן? מתי התחלת לכתוב וליצור? 

"כבר בתיכון כתבתי פה-ושם, כולל הצגות פורים בישיבה. אחרי הצבא (לוחם במגלן: הרבה לבנון, קצת אינתיפאדה ואז שוב לבנון במילואים) עשיתי תואר ראשון בתיאטרון קהילתי באוניברסיטת תל-אביב, והתחלתי לגעת גם בבימוי וקצת משחק וכתיבה. בלימודים כתבתי שני מחזות קצרים: '18קודש' ו'שבת של שלום' על הגירוש מגוש קטיף. אחרי זה כתבתי מחזה באורך מלא בשם 'לשחרר את הבננה' שצוותא הפיקוזאת הייתה קומדיה על גבריות. בין לבין הייתי מורה וערכתי את מדור יהדות ודעות בוואלה. אחרי זה הגעתי לדיגיטל של 'כאן', ושם בעצם למדנו ולימדנו את עצמנו תוך כדי תנועה לכתוב, לביים ולשחק דיגיטל". 

מה "כאן" עושים אחרת? איך הפכתם לתוכן הכי נצפה ביוטיוב בישראל? 

"אני מאמין שהבסיס האנושי שלנו הוא שונה ובגלל זה אנחנו שונים. אני לא מכיר עוד גוף תקשורת עם גיוון אנושי כזה של אנשי תוכן. זה יוצר את הייחודיות: מצד אחד יש הרבה קונפליקטים והרבה זוויות, ומצד שני המון פתיחות וחברות טובה". 

מה הסרטון הכי ויראלי שלך? 

"דתיים שלובים, והסרטון עם סטפן לגר". 

למה לדעתך הם הפכו לוויראליים כל כך? 

"הסרטון של הדתיים שלובים הגישה יחד איתי שחר גבע) עבד בגלל שלוש סיבות עיקריות: הוא נוגע במגזר מסוים, הוא קליל אז כיף לשתף אותו ולהגיב אליו, והסיבה השלישית היא שהוא מסקרן. יש פה הצצה לעולם סגור. 

"הסרטון של סטפן עבד כי הוא כתוב טוב וכי סטפן מופיע בו ובתפקיד שהוא ממש לא קלאסי שלו: מורה-פילוסוף. זאת הגנבה שחשבנו עליה. וכמובן הנושא מעורר הדיון  האם יש מוזיקה איכותית או לאזה גורם לאנשים להגיב". 

ומה הסרטון שלך שאתה הכי אוהב? 

"יש שניים. סרטון לעבוד מהבית וגם ללמד את הילדים שעשיתי בזמן הקורונה וגם סרטון נאמן הקורונה. אני מאוד אוהב את הדמות של הבנאדם שבטוח שהוא מציל את העולם ושכולם מעריצים אותו. אלה טיפוסים שתמיד הצחיקו אותי וזאת דמות שאני עושה המון במשרד אצלנו סתם בשביל הצחוקיםופתאום היא מקבלת סרטון שמצליח מאוד. אני גם חושב שיש פה אמירה מורכבת. הסרטון כביכול קליל אבל הוא נוגע בתופעה רחבה של שומרי הסף מטעם עצמם  אנשים שאין להם מושג מה באמת נכון ומה לא. זאת תופעה גלובלית". 

אתה מצטלם לא מעט עם הילדות שלך. 

"ברמה האישית והערכית אני הכי גאה בזה שהבנות שלי השתתפו איתי בכמה סרטונים. זה משהו שבחיים לא הייתי עושה לפני שהגעתי ל'כאן'. רציתי ליצור תוכן שדומה יותר ל'לואי', ולמרות שזה לא פשוט הצלחתי לעשות כמה דברים ויראליים. ראיתי שההומור הזה עובד". 

על איזה נושא לא תסכים לצלם סרטון? 

"לא עולים לי בראש תכנים שבהם לא אעסוק אף פעםאבל אני לא אצלם סרטונים על דברים פרטיים שלי. רציתי לעשות סרטון על זה שאני מת להפסיק לעשןוכתבתי טקסט עם הבנות שלי אבל פתאום הבנתי שאני לא רוצה שהבנות שלי ישתתפו בסרט שרואים בו את אבא שלהן מעשן. דרך אגב הפסקתי לעשןבקטנה". 

באיזה סרטון לא הסכמת להשתתף? 

"אני סרבן חדמשמעי כשזה מגיע לסרטונים על יהדותוכמעט לא מוכן לקחת בזה חלק. לא רציתי להיכנס לנישה של 'ההוא עם הכיפה שעושה סרטונים על יהדות'". 

אתה לא היחיד עם כיפה במערכת. 

"ממש לא. יש סמנכ"ל דתי, יש מגישים ועורכים דתייםיש מהכל. זה לא ממש עניין. לקח לי שלוש שנים לעשות סרטון שקשור ליהדות: 'הדתיים השלובים'ובסוף הנושא שברחתי ממנו הוא הכי ויראלי". 

מה זה תוכן אפקטיבי? מתי אתה מרגיש שסרטון משפיע ומתי לא? 

"קודם כל רואים בכמות התגובות ובתוכן שלהן, זה מדד מעולה לאפקטיביות של סרטון. יש סרטונים מאוד כיפיים וחמודים שלא מייצרים הרבה תגובות כי הם אומרים את המובן מאליו. סרטון שנוגע במשהו רגשי או בקונפליקט יכול ליצור שרשרת תגובותיש גם סרטונים שיכולים להזיז דברים, לדוגמה סרטון על מישהי עם מחלת רקע שבעקבותיו הרבה גולשים הגיבו שהם החליטו ללכת עם מסיכה". 

יש לך בפרופיל הפרטי בפייסבוק שתי תוכניות רשת קצרות בשם "אורחים במעלית" ו"איכזשכתזה גבר?". איך זה התחיל? 

"שלוש. יש גם את 'איכזשכתזאת אישה'". 

איכזשכתזה גבר? כשאראל סג"ל הקשיב לשאלה איך זה שהוא כזה גבר, הוא ידע שזה לא משחק פה וזה לא עניין של פרשנות. הוא בהחלט יודע איך זה שהוא כזה גבר #איכזשכתזה_גבר אראל סגליוצר הסדרה: אהוד עזריאל מאירעורך ראשי: אורי לביאמנהל קריאטיב: גסטון דרוגרמפיק ראשי ונותן חסות: נדב אמבון

Posted by Ehud Azriel Meir on Wednesday, May 6, 2020

נכון, סליחה. איך זה התחיל? 

"זה התחיל באינסטגרם, בתור סטורי. נכנסתי יום אחד למעלית בעבודה ופגשתי את תומר שלפניקבשביל הצחוקים הדלקתי את המצלמה והתחלתי לראיין אותולומר לו תודה שהוא הגיע לתוכנית שליואז פתאום נכנסה שיר אייזיק וגם לה אמרתי ברוכה הבאה לתוכנית. זה היה בערך 40 שניות של סטורי ופתאום קיבלתי מלא תגובותהתחלתי לעשות את זה עם עוד אנשים וגם המצאתי את השיר ני לא מאמין את מי אני רואה פה' וזה התחיל לתפוסאנשים עשו לזה קאברים, זה היה חמוד מאוד. זה פורמט פשוט שעובד רק על להרים למי שאני רואה. בוא נאמר שצילמתי שלוש עונות ב-10 דקות בערך. 

"אחרי שמיציתי את המעלית (בסופו של דבר אני רק מציג בנאדם ולא נותן לו לדבררציתי משהו אחר. ישבתי עם חברים בעבודה ואמרתי לחבר 'איך אתה כזה גבר?' ואז צילמתי אותנו. השאלה הזאת התחילה לתפוס בעבודה ויצא לי לצלם כבר את רוני קובןגל אוחובסקיאראל סגללוסי איוב, אורית נבון ועוד". 

מה התגובה הכי יפה שקיבלת על זה? 

"לפני כמה זמן מישהו שעוקב אחריי בפייסבוק אמר לי שהוא חושב שהקטע הכי חזק בסדרות האלה זה שהן באות רק להרים למרואיינים. הוא אמר בשיא הרצינות שיש פה בשורה. 'אתה רק מרים לאנשים ועף עליהם. האנרגיה החיובית עושה טוב לאנשים'. זה היה אמיתי". 

אתה מעלה את כל מה שאתה מצלם? 

"אני תמיד מבקש מהמצולם רשות, אףפעם לא כופה את עצמי. אני מסביר שאני עושה משהו חמוד לאינסטגרם ואם הבנאדם לא אוהב את התוצאה אני מוחק. חוץ מאחתכולם הסכימו וממש זרמובסרטון יש ווייב כאילו נחתתי משוםמקום". 

מי המרואיין הכי טוב שהיה לך עד היום? 

"היו כמה. אראל סגל היה מעולה ואורית נבון מצחיקה מאוד". 

מה תורם יותר לוויראליות לדעתך: התוכן של הסרטון או הפורמט/האריזה? 

"התוכן תמיד חשוב יותר. אין מה לעשות, אם התוכן לא טוב, לא מעניין או לא מרגש  אז רק הפקה ממש גדולה יכולה אולי להציל את המצב. בדיגיטל צריך להיות לוחם גרילה כי אין תקציב לדברים גדולים". 

מה החלום שלך ליצור, בעולם ללא מגבלה תקציבית? 

"בשנים האחרונות התחלתי לכתוב במקביל שלוש סדרות (קומיות ומתח)אבל פתאום החיים הגיעו ואיתם חוסר הזמן. אני רוצה גם לשחק בסדרות וסרטים ולפתח לפחות שתי סדרות משלי. בדיגיטל הייתי רוצה להגיש תוכנית לילה שאוספת את כל השבורים ולעשות איתם דברים משוגעים. שיהיה גם פוליטי וחברתי אבל יילך לכל הכיוונים". 

איך התוכן הישראלי ביחס לחו"ל? מה עובד פה שלא יעבוד שם ולהיפך? 

"התוכן שבדרך כלל עובד הוא זה שפונה למכנה משותף רחב כמה שיותר. אם נעשה בישראל תוכן על הצבא זה יתקבל אחרת לעומת שבדיה או פינלנד. הפוליטיקלי קורקט מאוד חזק בארץ ובעיקר בדיגיטל. יש המון קבוצותמגזריםמגדרים ואג'נדות שממש אסור להעביר עליהן ביקורת כלשהי. לא בהומור ולא בדרך אחרת. קבוצות שאם רק תעז להוציא תוכן שקצת מבקר אותן, תסתכן בעליהום מטורף ולפעמים אלים מאוד, כזה שיגרום לך לא לרצות לגעת בהן יותר. דווקא בזה אנחנו מאוד דומים לארה"ב. לי אישית זה קשה כי אני חושב שמותר וצריך לבקר וגם לצחוק על הכל ועל כולם, כמובן לא בצורה של שנאה או זלזול". 

מי הכי מצחיק אותך בעולם? 

"עמיחי פרידמןבן דוד שלי. הרבה מההומור שלי פיתחתי יחד איתו. אבל אם אתה מחפש מישהו מוכר אז לואי סי.קיי". 

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
he_ILHebrew