הכניסה של אמזון לישראל מאיימת לזעזע את השוק המקומי, אבל בעולם אמזון כבר מזמן שינתה את חוקי המשחק והפכה לנהנית העיקרית מהזינוק הגלובלי בכמות הרכישות אונליין. אלא שהיא לא לבד במשחק: ענקיות אחרות מנסות גם הן להגדיל את נתח השוק שלהן במכירות מקוונות.
השחקנית הבולטת ברשימה היא גוגל, שהודיעה לאחרונה כי בקרוב ייתווסף פיצ'ר חדש שיאפשר לגולשים לרכוש מוצרים ישירות מסרטוני יוטיוב. כלומר, בזמן הצפייה בתכנים תעלה אפשרות לרכוש את מה שרואים על המסך בסרטון. בהמשך הפיצ'ר הזה צפוי להתרחב גם לשירות אחסון התמונות של גוגל – מה שמעיד שמדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח.
כשמדובר בקניות ברשת, עבור גולשים רבים ברחבי העולם גוגל היא בכל מקרה התחנה הראשונה, אבל גוגל חולשת על תחום נוסף בעולם הפרסום – הבאנרים שאנחנו רואים באתרי אינטרנט רבים. כעת ענקית החיפוש מבינה שלא מספיק להציע את המוצר בבאנר או חבוי בין עשרות תוצאות חיפוש, אלא צריך גם לפגוש את הגולש במקום וברגע שזה מעניין אותו.
באנרים ופרסומות אמנם מטרגטים (לרוב) את קהל היעד הנכון, אבל נתקלים בגולש שלא בהכרח מעוניין בהם באותו רגע – והאינסטינקט של רובנו הוא לחפש את האיקס כדי לסגור אותם. גוגל הבינה שאם תפגוש את הגולש בזמן שהוא צורך תוכן שמעניין אותו (כמו קליפ של ביונסה למשל) – הסיכוי להמיר את העניין הזה לרכישה (לקנות את השמלה שביונסה לובשת) גדל משמעותית.
זהו בעצם העיקרון המרכזי שעומד מאחורי עולם התוכן המותגי: אם רוצים להעביר לגולשים מסרים שיווקיים, צריך לפגוש אותם במקומות ובתכנים שמעניינים אותם. במקרה של יוטיוב מדובר בסרטונים המועדפים עליהם, ובעולמות של התוכן המותגי מדובר בכתבות, סרטונים, קוויזים ושאר פרטי תוכן שמגיש להם מותג או חברה – שהגולשים הקליקו עליהם מרצונם (בניגוד לבאנר) ואשכרה רוצים לצרוך אותם.
בשני המקרים, הדרך להשגת המטרה איננה התפשרות על איכות התוכן – אלא הפרדה ברורה בין התוכן להצעת הרכישה. ביונסה לא צריכה להגיד לצופה לקנות את השמלה שלה, ממש כמו שכתבה שמותג אופנה מגיש לא צריכה להמליץ על השמלות שלו. בני אדם במאה ה-21 הם יצורים צרכניים במהותם, ואת החיבור בין העניין במותג למוצרים שלו אנחנו גם כך עושים אוטומטית. מה שמרחיק אותנו מהמותג הם קיצורי הדרך, כשפיץ' המכירה מגיע מוקדם מדי ולא מבוסס על התשובה לשאלה: מה מעניין את הגולש?
Hebrew 
English