תסגור חלון: 5 סיבות שבגללן אנשים שונאים באנרים

1. פרסומות בכל צורה שהיא הן פורמט מאוס. אף אחד לא אוהב שמנסים למכור לו משהו שהוא לא צריך, בטח כשזה מגיע על חשבון משהו אחר שהוא מעוניין לעשות (כמו פרסומות בקולנוע, פרירולים בסרטוני יוטיוב או משחקים שדורשים לצפות בפרסומת בתמורה לבונוסים). הימים שבהם התלהבנו מפרסומות חלפו מזמן, ולכן לא פלא שאנחנו עושים הכל כדי להימנע מהן. על פי נתוני מחקר של חברת Globalwebindex מ-2019, 48% מהגולשים ברשת משתמשים בחוסמי פרסומות. בקרב גילאי 24-35 מדובר באחוז גבוה עוד יותר.

2. אף אחד מעולם לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים בהם. הכתבה שעניינה אותנו לא הגיעה עם הערה שלחיצה עליה תגרום להופעתו של באנר – מכיוון שיכול להיות שאז היינו מוותרים על התענוג. עצם העובדה שמישהו מנסה לדחוף לנו באנר שמתלבש על מה שמעניין אותנו – הופכת אותו למעיק במיוחד.

3. זאת צורת תקשורת מיושנת, משעממת ומעידה על חוסר מאמץ. נכון, יש יוצאים מן הכלל, אבל לרוב באנרים הם פשוט שטח למסר שיווקי בוטה, מתאמץ וחסר תחכום. לכן, לא מפתיע שמחקרים שנעשים בעשור האחרון מצביעים שוב ושוב על "עיוורון באנרים". הם הפכו עבורנו לשטח מת. הם יכולים להיות שם או שלא, המוח פשוט חוסם אותנו מלהבחין בהם.

4. באנרים כבר מזמן לא מסתפקים רק במקום טוב בשדה הראייה שלנו. ההבנה שאנחנו מתעלמים מהם הולידה תופעות מעיקות ומתסכלות כמו חלונות קופצים, מודעות מרקדות, הודעות שאי אפשר לסגור עד שחלפו מספר שניות, השתלטות על מסך שלם ועוד. התוצאה היא תגובת נגד חריפה. מחקר שהתקיים באוניברסיטת סן פרנסיסקו מצא כי תסכול מבאנרים עלול להוביל את הגולש לנטישה מוחלטת של האתר.

5. לא מאמינים לנו? הנה, תראו מה אומר אדם בשם ג׳י.אם.אוקונל, הידוע גם בתור מי שהמציא את הבאנרים. בריאיון שהעניק ב-2013 לאתר Digiday טען אוקונל שהוא שונא את ההמצאה של עצמו. ״רובם של הבאנרים הם חסרי תועלת״, הסביר, ״והם מפריעים לנו לעשות את מה שבאמת רצינו״. ואם האב המייסד של הבאנרים לא מסוגל להגן עליהם, למה שאנחנו ננסה.